עבודה על התעללות. נזיקין נגד הורים, תביעה בגין התעללות פיזית/מינית/הזנחה בילדות כלפי אב/אם דיני נזיקין (עבודה אקדמית מספר 8358)
33 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8358
שאלת המחקר
האם ילד שעבר התעללות פיזית ומינית והזנחה מצד הוריו יכול לתבוע אותם בנזיקין?
תוכן עניינים
מבוא.
שאלת המחקר.
ייצוג עצמאי של קטין
זכות הייצוג של קטין הלכה למעשה.
ההסדר בישראל לעניין ייצוג קטינים.
דין רצוי
ניגוד עניינים בין הקטין להוריו
זכות הקטין שייקבעו בעניינו עקרונות דיוניים הנגזרים מזכויות האדם.
תביעת נזיקין של הקטין את הוריו בגין התעללות מינית או פיזית.
עוולת התקיפה על פי מערכת המשפט.
הפרת חובה חקוקה.
שאלת החסינות של ההורה.
המצב המשפטי בישראל בנוגע לחסינות הורים.
רשלנות.
סיכום.
ביבליוגרפיה.
בתור סובייקט הילד מוגדר כבעל בעל זכויות, צרכים ואישיות אינדיבידואלית. קו המנחה של החקיקה הישראלית בכל הנוגע לאפוטרופסות היא בראש ובראשונה טובת הילד או הקטין.קו מנחה זה גזור מן הכתוב באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד. סעיף 3 לאמנה קובע: "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאליים ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה".
החשיבות של הכרה ב"זכויות הילד" התחילה לעלות לתודעה ולהתבסס בשנות ה50 של המאה הקודמת. כאשר מדברים על "זכויות הילד",לעומת "טובת הילד", בא מתוך הכרה בכוח העצמאי של הילד להבין להבין ולהחליט החלטות באופן עצמאי בנוגע לגורלו. יש להכיר בזכויות הבסיסיות של הילד בשל העובדה כי הוא יצור אנושי אשר בעל פרטיות ואישיות ייחודית ללא קשר לגילו. זכויות אלו נפרדות ואינן תלויות בהוריו של הקטין.
זכויות הילד מקבלות ביטוי באמנה הבינלאומית כפי שניתן לראות בסעיף 12 אשר מתייחס לזכותו של הקטין להיות שותף בהכרעות בעניינים הנוגעים אליו. האמנה מדברת על להעניק זכויות לקטינים בהתאם לגילם ולשלב התפתחותי שבו הם נמצאים ("דוקטרינת הכשרים המתפתחים של הקטין").
פסקי דין של בית המשפט העליון בישראל לא מראים התקדמות מהירה מספיק בכיוון של אימוץ דוקטרינת "זכויות הילד" לעומת קודמתה אשר התעניינה יותר ב"טובת הילד".
יש לתת דגש על הצורך באימוץ עקרונות דוקטרינת "זכויות הילד", בעיקר בכל מה שנוגע לייצוג העצמאי של קטינים. ישנם מצבים שבהם ההורים יכולים לתת קדימות לטובתם ובשל כך יתקשו לייצג את זכויות הילד בצורה הטובה ביותר. מצב זה וכאשר, לא מתייחסים לדעת הילד בהחלטות הנוגעות לו יכול לפגוע בילד. תפיסת עולם שרואה את הילד כבעל זכויות, כמו המבוגר, היא ששמה את הדרישה לייצוג עצמאי של קטינים כלגיטימית.
החקיקה הישראלית דוגלת יותר ויותר בזכותו של הקטין לקבל ייצוג בצורה נפרדת מהוריו, כלומר בלי קשר אליהם. בכדי ליישם זכות זו יש לשנות עקרונות מסוימים בחוק. ראשית, יש לשים את הדעת על
עקרונות היסוד הפטרנליסטיים, אשר מתבטאים בעיקר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולספק לקטינים יתר אוטונומיה, ובכלל זה זכות ייצוג עצמאית; יש לתקן את כל ההסדרים שנקבעו בחוקים ובתקנות בישראל בנוגע לילדים - גם ההסדרים בנוגע לסדר דין אזרחי ודיון בבית המשפט לענייני משפחה - ולהתאימם לעקרונות הקיימים.
מצגת התעללות, התעמרות
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
תפ"ח מדינת ישראל נ' רעי חורב וסיגלית חיימוביץ, תק-מח (3) 665.
תמ"ש (חי') פלונית נ' אלמוני, (טרם פורסם).
בג"צ פלוני נ' מפקד משטרה צבאית חוקרת, צה"ל, פ"ד כט(2) 169, 171;
on Reflections :Heard not but Represented be to Right The", Guggenheim Martin
79, 76. Rev. L. U. Y. N 59 ",Children for Representation Legal.
of Principles :Child the for Lawyering", Minow. L Martin & Landsman. J Kim