עבודה אקדמית זכות השתיקה (עבודה אקדמית מספר 9058)
9 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 9058
שאלות המחקר
כיצד באה לידי ביטוי זכות השתיקה?
האם ראוי לשמור זכות השתיקה במתכונתה הנוכחית במשפט הישראלי?
תוכן עניינים
מבוא.
שאלת המחקר.
רקע תאורטי
טענה נגד זכות השתיקה.
מטרותיה של זכות השתיקה.
משפט משווה.
סיכום ודעה אישית.
ביבליוגרפיה.
בשנים האחרונות התגלו בארצות הברית, ע"י הטכנולוגיה של DNA, ממצאים חמורים אודות הרשעות-שווא של נאשמים בעבירות חמורות. בדיקות DNA שנלקחו מאסירים הטוענים לחפותם הושוו עם ראיות מעבדה שנלקחו מתיקיהם, והתגלה כי רבים מן הפונים שנבדקו לא ביצעו את המעשה שיוחס להם, ביניהם נידונים למוות ואסירים שריצו תקופות מאסר ארוכות. גילוי הרשעות-השווא איפשרה לחקור בדיעבד את הסיבות שהובילו לטעות. מחקר זה מצא כי אחד מהמניעים להרשעות המוטעות הן הודאות-שווא של נאשמים כתוצאה מן הלחץ בו היו שרויים בעקבות דרכיהן המתוחכמות של המשטרה. גם בישראל הסתבר כי כתוצאה מלחץ לא ראוי ניתנו הודאות שהובילו להרשעה על-ידי אנשים חפים מפשע, אשר כל חשד המופנה אליהם מוטל בספק. מצב דברים זה זועק לנתינת הגנות לחשודים ויחד עם זאת מתחזק הצורך לנקיטת זהירות מיוחדת בגביית הודאותיהם של חשודים על-ידי המשטרה. אחת ההגנות המובהקות אשר לעיתים מהווה את השביל לחירות הינה זכות השתיקה.
במשפט הישראלי, זכות השתיקה נתפסת כעיקרון חוקתי, כחלק בלתי נפרד מכבודו של האדם.[3] מזכות השתיקה יוצר חובה להזהיר את החשודים כי רשאים הם לשתוק כחלק מזכויותיהם הבסיסיות. אי ידיעה טרומית מצד החשוד על זכותו תהפוך אותה לאות מתה בקרב החשודים. בשנותיה הראשונות של המדינה אימצו בתי המשפט את האזהרה שהיתה נהוגה אותה עת באנגליה, מכח תקנות השופטים. זכתה האזהרה לעיגון חקיקתי בחוק המעצרים.[4]
מצגת זכות השתיקה
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-10 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
חוק העונשין, ס"ח 226.
סעיף 28 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)
חוק השיפוט הצבאי.
א' ברק "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני) " מחקרי משפט יג (תשנ"ו) 5, 23.