עבודה על מיסגור תקשורתי, מסגרות במדיה, תיאורית סדר היום (עבודה אקדמית מספר 1270)
20 עמ'
עבודה אקדמית מספר 1270
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי מיסגור תקשורתי ותיאורית סדר היום?
תוכן עניינים
המודל הדו-שלבי של זרימת התקשורת:
תיאוריית קביעת סדר היום – נקודת מבט נוספת
מיסגור תקשורתי (Framing) הוא תהליך שבו אמצעי התקשורת מעצבים את הדרך שבה אנו תופסים אירועים, נושאים וסוגיות ציבוריות.
התהליך כולל:
בחירת מידע: אמצעי התקשורת בוחרים איזה מידע להציג ואיזה מידע להשמיט.
הדגשה: אמצעי התקשורת מדגישים היבטים מסוימים של אירוע או נושא תוך הוזנחת היבטים אחרים.
שימוש בשפה: אמצעי התקשורת משתמשים בשפה טעונה רגשית או בעלת משמעות ספציפית כדי לעצב את דעת הקהל[1].
המיסגור התקשורתי משפיע על:
הבנת המציאות: הדרך שבה אנו מבינים את המציאות מושפעת מהמידע שאנו נחשפים אליו ומהאופן שבו הוא מוצג.
עמדות ודעות: המיסגור התקשורתי יכול להשפיע על עמדותינו ודעותינו לגבי נושאים שונים.
התנהגות: המיסגור התקשורתי יכול להשפיע על התנהגותנו, כגון הצבעה בבחירות או רכישת מוצרים.
תאוריית סדר היום היא תיאוריה חשובה בתקשורת המונים המציעה הסבר להשפעת אמצעי התקשורת על דעת הקהל[2].
חשוב להיות מודעים להשפעה זו וללמוד לנתח באופן ביקורתי את המידע שאנו צורכים.
תאוריית סדר היום (Agenda Setting Theory) היא תיאוריה מרכזית בתקשורת המונים, אשר פותחה בשנות ה-60 על ידי מקס מקומבס ודונלד שו.
התיאוריה טוענת:
השפעה עקיפה: אמצעי התקשורת משפיעים על דעת הקהל באופן עקיף על ידי קביעת סדר היום הציבורי, כלומר, על ידי בחירת הנושאים והסוגיות שיהיו חשובים לציבור.
הבלטה: אמצעי התקשורת נותנים תשומת לב רבה יותר לנושאים מסוימים, ובכך גורמים להם להיראות חשובים יותר.
הזנחה: אמצעי התקשורת נותנים תשומת לב מועטה או כלל לא לנושאים אחרים, ובכך גורמים להם להיראות פחות חשובים[1].
התיאוריה מתמקדת בשני מנגנונים עיקריים:
- הבלטת נושאים: אמצעי התקשורת יכולים להבליט נושאים מסוימים באמצעות:
תשומת לב: הקצאת זמן ומקום נרחבים יותר לנושא.
מיקום: הצבת הנושא בכותרות ראשיות, בעמודים ראשונים, או בשעות שיא של צפייה.
סגנון: שימוש בכותרות דרמטיות, תמונות חזקות, או שפה טעונה רגשית[2].
(בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
Harper Collins .2024. "Collins Dictionary". Harper Collins Publishers L.L.C
דניאל רוזן, המדיום הוא המסר: התקשורת בישראל, הוצאת כרמל, (2022)
חסינה